עבודתי מתמקדמת בנושא אובדן הילדות, על זליגתו עם השנים ובשאלה האם ההורים מביאים דרך תמיכתם בילדיהם ובשינויים שהעולם דורש את אובדן ילתודם של ילדיהם.
אובדן הילדות מתעצם בעיקר מחשיפתם של ילדים ונוער לתכנים שהם אינם אמורים להיחשף אליו בגיל כה צעיר. עצם חשיפתם לתכנים המשודרים בערוצי הטלווזיה פוגעת בהתבגרותם. וזאת משום שהתכנים המשודרים בטלוויזה אינם בהכרח תואמים את גילם או מציבים מחוסומי גיל. ובכך נתונה הילדות בסכנה. ילדים אינם יודעים לעשות את ההפרדה בין מציאות לפנטזיה הם משארים כי כל מה שהם רואים בטלווזיה הוא אכן אמיתי ובכך מוטלות עליהם סכנות. התכנים שמשודרים בטלווזיה אינם תכנים הולמים בהכרח וקיימים גם תכנים שמרמזים דברים שיכולים לפגוע או להשפיע על הילד באופן שלילי לדוגמה תכנים כמו אלימות, פשע או תכנים שקיימים בהם רמיזות מיניות וכדומה. הטשטוש בין סדרות ילדים וסדרות משפחתיות לסדרות למבוגרים גורם למעבר מיידי ובלתי נשלט של הילדים מעולם הילדות לעולם המבוגרים. בעבדותי התייחסתי להשפעת המדיה החברתית על הילדים ועל שיתוף הפעולה של ההורים עם הדבר. הורים רבים קיום דוחפים את ילדיהם לאבד את ילדותם גם אם זה לא בכוונה תחילה. עצם השימוש בטלווזיה או בטאבלט בתור בייביסטיר "חינוכי" פוגעת בילדים. ההורים סבורים שקימות תכניות טלווזיה חינוכיות אך התכנים שמשודרים קיום אפילו בערוצים שמיועדים לידלים בלבד מסתירים תכנים אלימים, ומיניים כמו הסדרה בוב-ספוג או אפילו הסדרה בנות הפאוור-פאף. כל ילד היום חושב שהוא יכול להיות מפורסם השאלה מה תרצה להיות כשתהייה גדול? די ברורה, היום יותר ויותר ילדים רוצים בפרסום ובתהילה גם בגיל צעיר ואפילו מאוד.
בחרתי לחקור את נושא אובדן הילדות משום שהוא כבר לא נושא אלא בעיה נרחבת בעולמנו. בחרתי להתמקד בנושא אובדן הילדות בשאלה האם ההורים הם אלה שגורמים לאובדן הילדות דרך דחיפת ילדיהם אל עולם הזהר בגיל כה צעיר ודרך תמיכתם בדרך אל התואר ואל הפרסום. וזאת משום שנושא זה הפך כבר לחלק מהשגרה היומיומית. אנו יכולים לשמוע על יותר ויותר ילדים שמתפרסמים בגיל כה צעיר אך לא בשל כישוריהם הנהדרים דבר שבהחלט משמח את כולנו אלא בעזרת הוריהם והדחיפה שלהם. הרי ילד כה צעיר לא יכול ואינו מורשה לעשות דבר בלי אישור הוריו עד שגילו 18. אנו עדים לסדרה "פושרז" אשר מספרת את סיפורם של ילדים כמו "נועה קירל" שמנסים להגיע ולפרוץ את חומות הזהר ולפתוח אותם גם לילדים בגילה וכל זה נעשה בעזרת דחיפתו של אביה. קירל לוקחת חלק בקליפים פורובקטייבים שאינם תואמים כלל את גילה אך האם האשמה אינה מוטלת עליה, אלא על כולנו החברה שמשמשת כקהל היעד, על אביה ועל הדרישות שהעולם החדשני מביא איתו. "סקס מוכר".
על מנת שאוכל לחקור האם אכן קיימת זליגה בנושא אובדן הילדות החלטתי על שיטת מחקר מנושא ניתוח תוכן תחילה, התכוונתי לחקור שינוי התנהגות של נערים מפורסמים בקליפים. לדוגמה קליפ של "נועה קירל" "ואגם בוחבוט" ולבדוק איזו נערה מפורסמת יותר ומדוע. התכוונתי לחקור מאפיינים כמו: רמיזות מיניות, התנהגות, נראות מלל ועוד. בנוסף, התכוונתי לשלוח הודעה לאביה של אחת הנערות המפורסמות "עדי ביטי" על מנת שאוכל לבדוק אם הוא מודה לסכנה שטמונה לביתו באובדן ילדותה ובדחיפתו המסיבית שלה לעולם הזהר גם אם זה אומר שימוש בקליפים פרובקטביים ומדוע לא ניתן להתספק בלבוש אשר תואם את גילה. אך לבסוף, שיטת מחקרי השתנתה ועברה אל
תכנית העבודה הבאה:
ראשית, אבדוק אם אכן קיימת זליגה בנושא אובדן הילדות בשנים האחרונות. וכדי להוכיח זאת אבחן שתי נערות בטווח גיליאם שונה וטווח שנות פרסום שונה אך עם אותו המסר. כלומר, שתי הנערות אשר אבחן משדרות סקסיזם בקליפים שלהן. אך שתיהן בגיל שונה. אגילרה בת 22, מה שאומר שהיא אינה תלויה בהוריה בשלב זה בחייה היא יכולה לעשות כל אשר תבחר מבלי לקבל אישור או דחיפה לשום מקום בחיים. לעומת קירל אשר נמצאת כעת בגיל ההתבגרות המוקדם, היא תלויה בהוריה ונמצאת באחריותם כך שכל האשמה והאחריות למעשיה ודבריה נמצאים עליהם.
בתהליך החקר אעבוד לפי שלבים:
שלב ראשון: אספר בקצרה על חייה של הנערה.
שלב שני: אביא מעט ביקורות על הקליפ אותו אבחן וכתבה מתאימה.
שלב שלישי: אצפה בקליפ אותו אבחר
שלב רביעי: ארשום בטבלה את כל הנתונים בהתאם לקריטריונים שהזכרתי קודם שעולים מצפייה בקליפ. דבר זה ישמש בתור השוואה בין הנערות.
תחילה אבחן קליפ של "כריסטינה אגילרה", "dirrty". לאחר מכאן קליפ של "נועה קירל" "קילר".
קישור לתהליך החקירה:
אובדן הילדות מחקר
הממצאים מן תהליך חקירת הנושא:
במחקרי התמקדתי בשתי אישאויות מפורסמות בשנים שונות, שאת הצלחתן סחפו ופרצו דרך קליפים פורובקטיביים. התמקדתי "בכריסטינה אגילרה" שאת הקליפ שעורר סערה הוציאה בגיל 22 לעומת "נועה קירל" שאת הקליפ שעורר גם סערה לא קטנה הוציאה כשהיא בת 14 בלבד. מכאן אנו יכולים לראות כי אכן קיימת זליגה בנושא הכאוב אובדן הילדות, מה שנחשב פעם לפרובקטיבי נעשה בגיל מאוחר וכיום בגיל צעיר מאוד. ניתן להוסיף ולומר שמן שיטת המחקר עולה כי כריסטינה הייתה בגיל הנכון והמתאים לעשות כל שבראשה אך נועה עדיין נמצאת בחסות הוריה דבר חמור מאוד שמראה לנו כי גם להורים יש חלק נכבד בתהליך אובדן הילדות. במחקרי בדקתי קריטריונים שונים בקליפים כמו: גיל, נראות, תנועות, דיבור, רמיזות מיניות ואיטרטקסטואליות. מהמחקר עולה כי אין כמעט שוני בין שני הקליפים שבחנתי מלבד הגיל. הלבוש כמעט ואינו שונה ובקושי משאיר לנו מקום לדמיון. הקליפים שמים דגש בשניהם על גבר ואישה ומה שהולך בינהם. התנועות שונות במעט אך עדיין בשני הקליפים ניתן לראות רמיזות מיניות בולטות דרך נראות ודרך התנועות שהן מבצעות. בקליפ של אגילרה ניתן לראות כיצד היא נוגעת בעצמה וכך גם בקליפ של קירל. אם הייתה נשאלת השאלה בת כמה קירל אני סבורה להניח כי איש אינו היה משאר שהיא בת 14 בלבד.
דבר נוסף שחקרתי הוא הביוגרפיה של שתי האישאויות מן המחקר על "אגילרה" עולה כי היא התפרסמה בגיל צעיר כמו של "קירל" אף בתכנית של דיסני דבר שאינו מרמז על אובדן ידלותה אל חוויה משמעותית וכיפית ניתן לומר. לעומת "קירל" שאת תחילת דרכה החלה בתכנית "פושרז" שמספרת על הורים שדוחפים את ילדיהם אל עולם הזהר כבר מגיל צעיר. כבר בפרק הראשון של הסדרה אנו יכולים להבחים בשינוי המשמעותי בין שתי האישאויות והוא ש"קירל" מופיעה לא בתכנית ילדים אלא במועדון נוער דבר שבהחלט אינו תואם את גילה.
2:40-5:20
בנוסף מן החקר על הקליפ של "נועה קירל" עולה כי קיימת איטרטקסטואליות בין הקליפ של "קירל" לבין הקליפ של "טישה" זמרת מפורסמת בארה"ב. אנו יכולים למצוא קונוטציה בוהקת בקליפ של קילר לקליפ של טישה. דבר זה מרמז לנוו על העובדה כי "קירל" אכן מנסה להתאים את עצמה אל מה שהעולם דורש ורוצה. טישה היא זמרת שידועה בהוצאת שיריםם עם מלל פרובקטיבי ושידור של רמיזות מיניות. ולכן, אנו יכולים להבין כי זו שאיפתה של קירל ואם עולה לנו קונטציה משיריה של קירל לשירים פרובקטיבים נוספים הדבר אומר שזה המסר שהיא רוצה לשדר ולהעביר לנו דבר שמסמל באופן מחייב על כך שקירל אינה תואמת את גילה ואת הדברים שצריכים להיעשות בגילה. דבר נוסף, קרוב לוודאי שקיימים מפיקים ובימאים שאחראים על הקליפים שיוצאים תחת שמה של קירל כמו אביה דבר שמעביר לנו מסר אחיד כי אביה והחברה אחראית למסר שהיא משדרת ואיתו מביאה להשפעה חברתית על קהל היעד שלה וזאת דרך צפייה בתכנים שהיא מעבירה בקליפים שלה. בנוסף, קירל משמשת דוגמה אישית לנערים ונערות רבים ובכך משפיעה על זליגה משעותית באובדן הילדות לא רק שלה אלא של נערים ונערות רבים בעקבותיה.
מסקנותי מן ההמצאים:
מן הממצאים מסקנותי הן כי יש קשר הדוק בין ההורים לאובדן הילדות. הילדים נמצאים תחת חסות הוריהם עד שימלאו להם 18 שנים. כך שכל הנוגע בילד עד גיל זה מושפע מן ההורים ומהחלטותיהם. אובדן הילדות מתרחש ונעשה בעקבות כניסתו של סוכן חיברות חדש לחיינו והוא המידה והטכנולוגיה הרבה סביבנו. אך להורים יש חלק נרחב בכניסתו לחיינו. על ההורים לעצור תופעה זו ולקבוע גבולות ברורים לילדיהם בכל הנוגע למדיה החברתית, ולא להצטרף אליה. המדיה פוגעת בילדותנו ומביאה להתבגרות מוקדמת של ילדים וילדות שונים לפעמים באופן חיובי אך לרוב באופן שלילי בעקבות התכנים המשודרים בה והמסרים שהם מעבירים. בנוסף, בתשובה על הדילמה שבה בחרתי להתמקד אין לאפשר להורים להשתמש בילדיהם כדי "להגשים את חלומם" אלא לתת לילדיהם להנות מהילדות ולחוות חוויות בעצמם מבלי התערבותם של ההורים. הידלות משפיעה רבות על עיצוב האופי שלנו ותורמת רבות להבנה של דברים בגיל מאוחר יותר.
במאמר "השפעת הילדות שלך על הבגרות ועל החיים שלך כיום" שפורסמה בתאריך 20/04/2017 מצוין כי השפעת הילדות על הבגרות ועל החיים שלנו היא עמוקה ומשמעותית מאוד. חוויות הילדות שלנו מעצבות במידה רבה את חווית החיים הבוגרים שלנו. את הדרך שבה אנו מפרשים מצבים ואירועים, הדרך שבה אנו מגיבים, חושבים ומתנהגים ובעיקר הדרך שבה אנו מתייחסים לצרכים שלנו ולרצונות שלנו.
המאמר השפעת הילדות שלך על הבגרות ועל החיים שלך כיום"
מן הנאמר בכתבה ניתן להבין כי הילדות חשובה לכל אחד מאיתנו ועלינו לחוות את הילדות מבלי התערבות של גומרים חיצוניים שיחליטו בשבילנו, עלינו להתנסות ולטעות על מנת שנוכל להבין מה אנו צריכים אוהבים ורוצים לעשות או במילים אחרות להיות עצמאיים. אך ילד שכל חייו הובילו אותו אל חלום הוריו אינו יודע מה נכון עבורו הוא פועל לפי דרך שנקבעה לו מראש, גם אם רוצה בדבר וגם אם לא.
לסיכום, השערתי אוששה ואכן קיימת זליגה משמעותית בנושא אובדן הילדות ומכל הסיבות שהצגתי בעבודתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה