שאלת החקר

האם ההורים גורמים לאובדן הילדות דרך תמיכה בעיסוקם של מתבגרים אחרים בקליפים פרובוקטיביים ואינה עוצרת תופעה זו?


בכתבה זו אנו נחפשים לילדים בגילאים צעירים מאוד ילדים שאולי לחלקנו יראו שונים ובהחלט לא "ילדים" אך לחלקנו אולי אף מוכרים. ילדים אלו כבר נחשפו לעולם המבוגרים ומה היא שאיפתם להראות כמו סבתא ואמא. אנאבל וסאני בסך הכל בנות חמש. בגילן המופלג הן מכירות את הרשתות והמידות, ויודעות בדיוק מה יחמיא לגזרה שלהן וכמו מי הן רוצות להיראות: "כמו אמא וכמו סבתא". כן, גם פעם כל הבנות מדדו את נעלי העקב של אימא בבית, אך כיום הן יוצאות איתן לרחוב - ובמידה שלהן. ההורים אינם מאפשרים ואף מושכים את ילדיהם כבר אל עולמם. הם מלבישים אותם כמוהן ומקנים להם את הרגליהם ועם זאת לא מאפשרים להם לבנות את עולמם בעצמם ולרכוש לעצמם עם הזמן הרגלים. 


בכתבה שלפנינו אביה של עדי ביטי אינו מפחד להשתמש במונחים מיניים כדי לתאר את ביתו וזאת משום שזה מה שהילדים מחפשים. רצינו משהו יותר בועט, יותר סקסי אומר אביה של עדי ביטי כי זה מה שבני הנוער רוצים היום. הנוער היום מחפש את הילדה שלא משאירה להם הרבה קוים לדמיון הרי בעדין שלנו כיום למה לדמיין אם הכול כבר חשוף. הוריה של עדי ביטי נערה בת 13, לא מוותרים על קליפים בועטים סוערים ואיך אפשר שלא מיניים כדי להעלות את השיר שלהם לראש מצעד הפיזמונים. לטענתם זה מה שהנוער מחפש והם יעניקו לו כל דבר שיחפוץ בו דבר שמעורר בעיה האם עדי יכולה להיות הכלי שיעביר את זה גם אם היא לא בהכרח מבינה מה היא עושה.


בכתבה ישנה דילמה האם הדחיפה ההורית היא הכרחית בעולמנו או שיש לה יותר נזק מתועלת. הכתבה מספרת ומעלה לסדר היום את התופעה הרווחת כיום והיא כמות ההורים הדוחפים בתעשייה שלנו מהוריה של בר רפאלי ועד לאביה של נועה קירל. "דחיפה הורית תמיד הייתה קיימת באופן זה או אחר, אבל אין ספק שהיא התגברה בעשור האחרון מכיוון שהעולם נהיה תחרותי יותר", אומר ד"ר קציר. "הורים נוטים להשליך את החסך שלהם בהישגים על הילד, ומצפים שהוא יגשים את הציפיות שלהם. הורים אינם מבינים כי על הילד לחוות את התבגרותו בעצמו, עליו לחוות חיי התבגרות מבלי התערבותם של ההורים.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה